איך המצב הביטחוני המתמשך משפיע על הגוף ועל הנפש?
אם נדמה לכם שבשנים האחרונות יותר ויותר אנשים סביבכם מדברים על חרדה, לחץ או קושי להירגע, אתם כנראה לא טועים.
המציאות בישראל השתנתה באופן משמעותי. תקופות ממושכות של אי־ודאות ביטחונית, אזעקות, חדשות מתפרצות, גיוסי מילואים, דאגה לבני משפחה, לצד עומס כלכלי ושגרת חיים מאתגרת, הפכו עבור רבים לחלק בלתי נפרד מהיום־יום.
גם כאשר אין אירוע ביטחוני באותו רגע, אנשים רבים מתארים תחושה שהגוף פשוט לא מצליח להשתחרר מהמתח. יש מי שנבהלים מדלת שנטרקת או מאופנוע חולף, כי לרגע זה נשמע כמו אזעקה. אחרים בודקים כמעט בלי לשים לב היכן המרחב המוגן בכל מקום חדש שהם מגיעים אליו, או נמנעים לגמרי מצפייה בחדשות כי כל כותרת מקפיצה את הדופק. מי שחזרו משירות מילואים מספרים לא פעם על קושי אמיתי לחזור לשגרה של עבודה ומשפחה, גם שבועות אחרי השחרור.
רבים מתקשים להירדם, מרגישים שהלב פועם מהר יותר, מתקשים להתרכז ולעיתים גם מאבדים את תחושת השקט שהייתה מובנת מאליה בעבר. זו אינה תחושה שחווים רק מי שאובחנו עם חרדה. אנשים רבים מרגישים שהדריכות הפכה להיות חלק מהשגרה.
גם הילדים שלנו מרגישים את מה שקורה סביבם
לא רק מבוגרים מושפעים מהמציאות. ילדים שואלים שאלות שלא היינו רגילים לשמוע לפני כמה שנים:
- "מה יקרה אם תהיה אזעקה?"
- "מה יקרה אם אבא ילך שוב למילואים?"
- "זה יכול לקרות גם לנו?"
גם כאשר הם אינם נחשפים לכל מהדורת חדשות, ילדים קולטים את האווירה בבית, את הדאגה של ההורים ואת השינויים בשגרה.
אצל חלקם התחושות מתבטאות בפחד להישאר לבד, קושי להירדם, הימנעות ממקומות מסוימים או צורך גובר בקרבה ובתחושת ביטחון.
מה הורים יכולים לעשות?
לשמור על שגרה יציבה ככל האפשר - שעות שינה קבועות, מסגרות ופעילויות מוכרות משדרות לילד שיש סדר וביטחון, גם כשהמציאות בחוץ פחות יציבה.
לדבר בגובה העיניים ובהתאמה לגיל - לענות על שאלות בכנות ובפשטות, בלי להציף בפרטים מפחידים. ילד שאינו מקבל תשובה משלים את החסר בדמיון, שלרוב מפחיד יותר מהמציאות עצמה.
להכיל את הרגש ולא לבטל אותו - משפטים כמו "אין ממה לפחד" עלולים לגרום לילד להרגיש שלא מבינים אותו. עדיף לומר: "אני מבין שזה מפחיד, אני כאן איתך".
לשים לב לחשיפה לתכנים - כדאי לצמצם חדשות, סרטונים קשים ושיחות מבוגרים על המצב בסביבת הילדים, ולבחור מתי ואיך מעדכנים אותם.
חשוב לזכור שתגובות כאלה אינן בהכרח מעידות על בעיה נפשית. פעמים רבות הן תגובה טבעית למציאות מורכבת. יחד עם זאת, כאשר התחושות נמשכות לאורך זמן או מתחילות לפגוע בתפקוד, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.
לא כל מתח הוא חרדה
לחץ הוא מנגנון טבעי שנועד להגן עלינו. כאשר קיימת סכנה אמיתית, הגוף מגיב במהירות: הדופק עולה, השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה ואנחנו מוכנים לפעול.
הבעיה מתחילה כאשר הגוף נשאר במצב הזה במשך שבועות או חודשים. כאשר מערכת העצבים אינה מצליחה לחזור למצב של רגיעה, אנשים עלולים לחוות עייפות, קושי בשינה, ירידה בריכוז, חוסר שקט, עצבנות, מחשבות טורדניות או תחושת דריכות מתמשכת.
לא כל מי שחווה מתח ממושך סובל מהפרעת חרדה, אך בהחלט ייתכן שהמתח ישפיע על איכות החיים ועל הבריאות הנפשית והגופנית.
למה כל כך קשה "פשוט להירגע"?
אחת התגובות הנפוצות ביותר שאנשים שומעים מהסביבה היא:
- "אל תחשוב על זה."
- "תירגע."
- "תנסה להיות חיובי."
אבל מי שמתמודד עם חרדה או דריכות מתמשכת יודע שזה לא באמת עובד כך. כאשר מערכת העצבים נמצאת במצב של עוררות גבוהה, קשה מאוד להחליט פשוט להירגע.
בדיוק כפי שאי אפשר להחליט שהלב יפסיק לפעום מהר בזמן פחד, כך גם אי אפשר תמיד לשלוט באופן שבו הגוף מגיב למתח.
לכן חשוב להבין שהפתרון אינו טמון רק בכוח הרצון, אלא בהבנה של מה שעובר על הגוף ובבחירת הדרך המתאימה להתמודד עם המצב.
מה אפשר בעצם לעשות כדי לעזור לעצמנו?
אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אך יש מספר צעדים שיכולים לסייע בהתמודדות עם מתח וחרדה.
לשמור ככל האפשר על שגרה
גם בתקופות של אי־ודאות, שגרת יום מסודרת, שעות שינה קבועות, ארוחות מסודרות ופעילות יומיומית מעניקות למוח תחושת יציבות וביטחון.
להפחית חשיפה רציפה לחדשות
להתעדכן חשוב, אך אין צורך להיות מחוברים לעדכונים ללא הפסקה. עבור אנשים רבים, חשיפה ממושכת לחדשות, לרשתות החברתיות ולסרטונים קשים מגבירה את תחושת החרדה.
להישאר פעילים
הליכה, פעילות גופנית, תחביבים, מפגש עם חברים או כל פעילות שמחזירה תחושת עשייה ומשמעות עשויים לסייע בהפחתת המתח אצל חלק מהאנשים. המטרה אינה "לברוח" מהחרדה, אלא לאפשר למוח להתמקד גם בדברים נוספים.
לדבר על מה שמרגישים
אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות להתמודד לבד. שיחה עם בן משפחה, חבר קרוב או איש מקצוע יכולה לעיתים להפחית משמעותית את תחושת הבדידות ולאפשר הסתכלות אחרת על המצב.
להיות סבלניים כלפי עצמנו
בתקופות מורכבות, אין צורך לצפות מעצמנו לתפקד כאילו דבר לא השתנה. גם אם אתם מרגישים עייפים יותר, רגישים יותר או מתקשים להתרכז, חשוב לזכור שאלו תגובות שיכולות להופיע אצל אנשים רבים במצבי לחץ ממושכים.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
אם תחושת הדריכות אינה חולפת, אם השינה נפגעת לאורך זמן, אם קשה לתפקד בעבודה, בבית או במערכות היחסים, או אם אתם מרגישים שהפחד מתחיל לנהל את חייכם - כדאי לפנות להערכה מקצועית. אין צורך להמתין עד שהמצב יחמיר.
פנייה לעזרה אינה מעידה על חולשה, אלא על רצון להבין מה עובר עליכם ולבחור בדרך המתאימה ביותר להתמודד עם המצב.
כיום קיימות אפשרויות טיפול מגוונות
הטיפול בחרדה ובמתח מתמשך מותאם באופן אישי לכל אדם.
עבור חלק מהאנשים, טיפול רגשי או פסיכולוגי עשוי להיות הבחירה המתאימה. אחרים עשויים להיעזר בטיפול תרופתי, בהתאם להמלצת הרופא המטפל. ישנם גם כלים נוספים, כמו תרגילי נשימה, מיינדפולנס, פעילות גופנית ושינויים באורח החיים, שיכולים להשתלב כחלק מתוכנית התמודדות רחבה יותר.
במקרים מסוימים, לאחר הערכה רפואית מקצועית, ניתן לשקול גם טיפולים חדשניים יותר, בהם טיפול SGB (Stellate Ganglion Block), שמטרתו לסייע בוויסות פעילות היתר של מערכת העצבים הסימפתטית אצל מטופלים מתאימים.
בסטלה סנטר ישראל, אנו מאמינים שאין פתרון אחד שמתאים לכולם. לכן כל מטופל עובר הערכה מקצועית, מתוך מטרה להבין את מקור התסמינים ולהתאים את הגישה הטיפולית באופן אישי.
גם בתקופה מורכבת, לא חייבים להתמודד לבד
המציאות בישראל מציבה אתגרים שאיש מאיתנו לא בחר בהם. אבל גם בתוך מציאות מורכבת, חשוב לזכור שיש הבדל בין תגובת לחץ טבעית לבין מצב שבו הדריכות הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים.
אם אתם מרגישים שהגוף לא מצליח להירגע, שהמחשבות אינן נותנות מנוח או שהחרדה משפיעה על איכות החיים שלכם, דעו שאינכם לבד.
לפעמים הצעד הראשון הוא פשוט להבין שאתם לא צריכים להתמודד עם זה לבד.
