פחד, פאניקה וחרדה הינם תופעות טבעיות שיכולות להתרחש מידי פעם לכל אחד מאיתנו, אך במידה והחרדה קיימת זמן ממושך, מפריעה ופוגעת באיכות החיים מומלץ לטפל בה. במאמר המקצועי לפניכם נעמוד על הגדרת חרדה ותסמיניה, סוגי הפרעות חרדה, מה בעצם קורה לנו במוח בזמן החרדה, כיצד להתמודד עימה וכיצד ניתן לטפל בחרדה (טיפול רפואי ושאינו רפואי)
חרדה (Anxiety) מאובחנת כרגש שצף ועולה אצל האדם כאשר הוא חושש מפני העומד להגיע, באופן מוגזם, בלתי נשלט ושלא לצורך, כלומר, החרדה בה נמצא האדם אינה תואמת את המציאות ואת הסיכון אותו הוא חש. הסובלים מחרדה מרגישים למעשה איום שלא לצורך.
הפרעת חרדה (Anxiety Disorder) היא הנפוצה ביותר מבין בעיות הנפש השונות, היא שכיחה מאוד בעולם המערבי, אדם יכול לחוות חרדה בכל מקום, גם כשהוא בסביבתו הטבעית ותוך שהוא עסוק בפעולה מוכרת, עלולים לתקוף אותו תסמיני חרדה הן בעקבות טריגר מסוים והן ללא טריגר כלל.
כדי שהפרעת חרדה תחשב הפרעה עליה להיות אַבְּנוֹרְמָלִית (לא נורמאלית), הורה שהילד שלו נמצא בעזה, לצורך הדוגמא, הגיוני שהוא יהיה בחרדה וככל הנראה לא יהיה מדובר על הפרעה נפשית מתמשכת, בנוסף קיים פרק זמן מסוים בו התסמינים נמשכים על מנת לאבחן חרדה באופן קליני, לדוג': אדם שחווה טראומה וסובל מתסמינים כשבועיים לאחר מכן, אזי שמדובר על זמן סביר, אך אם האדם סובל מתסמינים חמישה חודשים אחרי, יתכן וסובל מפוסט טראומה היות ומדובר על בעיה יציבה שיש לטפל בה.
להפרעת חרדה ישנם תסמינים בולטים, כגון: התקפי חרדה, קשיי ריכוז, עוררות יתר, נשימה כבדה, תחושת נימול, חששות מוגברים ולא רציונליים והיא עשויה לגרום לתפקוד נמוך.
בשורה התחתונה: במידה ולאדם קיימת ירידה באיכות החיים בעקבות החרדה - זה הזמן לטפל בחרדה!
בעת חרדה יש השפעה על מערכת העצבים ועל פעילות המוח. ישנו שינוי מסוים בתגובה וביכולת לנתח מצבים. אנחנו יודעים כי המקום בו מתפתח החרדה הוא המערכת הלימבית, שהיא מערכת מסועפת הקשורה בין היתר להפרשת הורמונים ולתגובות בלתי רצוניות.
בשעת חרדה, קודם כל מתעוררת תחושת החרדה שאינה ניתנת לוויסות ומשם מגיעים של התסמינים הפיזיים.
אחד המאפיינים הברורים שמאחד את כל הפרעות החרדה הוא תגובת "הילחם או ברח".
תגובת "הילחם או ברח" היא מנגנון הישרדותי אבולציוני בסיסי שפיתחנו כדי להתמודד עם סכנות מיידיות ועל מנת לשרוד. כאשר אנו חשים מאוימים, גופנו עובר שינויים פיזיולוגיים מהירים המכינים אותנו לפעולה. הלב פועם מהר יותר, הנשימה מתגברת, השרירים מתוחים והמוח מתמקד בסכנה. אלה הן תגובות אוטומטיות שמטרתן להעניק לנו את האנרגיה והכוח הדרושים כדי להילחם באיום או לברוח ממנו.
אבל תגובת "הילחם או ברח" אינה רק על פעולה פיזית. היא משפיעה גם על המחשבות והרגשות שלנו. אנו עלולים לחוות פחד, חרדה, כעס או בלבול. במצבים של לחץ, יכולתנו לחשוב באופן רציונלי עלולה להיפגע, והתגובות שלנו עשויות להיות אימפולסיביות.
למרות שהמנגנון הזה חיוני להישרדות, פעילות לא מותאמת מציאות של המערכת וחשיפה ממושכת למצבי לחץ יכולה להוביל לבעיות בריאותיות ונפשיות. תגובת "הילחם או ברח" מיועדת למצבים קצרי מועד, אך כאשר היא מופעלת באופן כרוני, היא עלולה לפגוע בנו בריאותית ונפשית באופן קשה.
טיפול SGB מהווה תקווה חדשה עבור נפגעי טראומה מינית, ומאפשר להם להתחיל תהליך של שיקום והתמודדות עם הטראומה בצורה יעילה וממוקדת.
היום ב-2025, מגוון הטיפולים להפרעות חרדה הוא רחב:
אל תהססו לפנות לאיש מקצוע מוסמך כדי להתחיל את הדרך להחלמה. אנו בסטלה ישראל עומדים לרשותכם לכל נושא, השאירו פרטים לחזרה או חייגו 073-332-9259
בדקו התאמתכם.ן לטיפול בשאלון אנונימי קצר