פוסט טראומה PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) הינה היא הפרעה פסיכיאטרית מתחום ההפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק, המאובחנת כאשר תסמיניה נמשכים מעל לארבעה שבועות. פוסט־טראומה עלולה להיווצר בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי הכרוך בסיכון ממשי לאדם או לסובבים אותו. לדוגמא: תאונת דרכים, אונס, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, אלימות ודוגמאות נוספות.
פוסט טראומטיים סובלים מתחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים, זיכרונות פולשניים של האירוע, ניסיונות להימנע ממה שמזכיר את האירוע ומעוררות יתר. כל אלו עלולים לפגוע באופן חמור בתפקודם של הסובלים מההפרעה וביכולתם לנהל חיי שגרה תקינים.אנו נעמוד על סוגי הטיפולים הקיימים לטיפול בפוסט טראומה במאמר הבא:
ישנם טיפולים שונים שפותחו לאורך השנים, פסיכולוגיים, תרופתיים, טבעיים וטיפולים נוספים, סטלה ישראל מציעה טיפול רפואי עם 75% אפקטיביות קלינית עליו נפרט גם בהמשך.
אין לראות במאמר זה המלצה או העדפה לשימוש בטיפול מסויים כזה או אחר, ויש להיוועץ עם גורם מוסמך על מנת להתאים טיפול נכון. אלו הטיפולים הקיימים:
לא קיים טיפול תרופתי ייעודי לפוסט טראומה, אלא לצמצום התסמינים המתלווים אל ההפרעה, תסמינים כגון: חרדה, דיכאון, פחד, עוררות יתר ועוד.
נוגדי דיכאון יכולים לסייע להקלה של דיכאון וחרדה ואף לשפר את בעיות השינה ואת הריכוז. התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהפרעה פוסט טראומטית הן מעכבים בררניים של ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) כמו כמו פרוזק ואפקסור. תרופות ספציפיות שמקובלות בטיפול הן סרטרלין, פרוקסטין, ונלפקסין ופלואוקסטין. קלינאים משתמשים גם בתרופות מקבוצת ה- SNRI (וונלפקין-וויאפקס). חשוב לציין כי אפילו לאחר עשרות שנים בהם ה-SSRI נחשב כטיפול קו ראשון, עדיין עולם הפסיכיאטריה לא מבין בדיוק את המנגנון בו הסרוטונין משפיע ולמה לוקח פרק זמן ארוך יחסית (שלושה שבועות בממוצע) עד שניתן להבחין בהשפעה.
בדרך כלל, תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים (Benzodiazepines) יעילות נגד חרדה, עוררות יתר ונטייה לעצבנות. למרות שתרופות אלה מביאות להקלה מהירה, משתמשים בהן בזהירות רבה, בגלל שהן עלולות לגרום לתלות אצל חלק נכבד מהלוקים בהפרעה פוסט טראומטית.
גישה זו משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפיסת המציאות (כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי) עם הרעיון שנדרש שינוי בהתנהגות המטופל - ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות (כפי שמקובל בטיפול התנהגותי). שיטות הטיפול מבוססות על ההנחה שמקורה של הפסיכופתולוגיה באסוציאציות בלתי-מסתגלות המשפיעות על ההתנהגות, המחשבות והרגשות של המטופל.
השיטה מבוססת על חשיפה חוזרת של האירוע הטראומטי בדמיון של הנפגע באופן מבוקר ומתמשך, במטרה להביא להתמודדות עם המחשבות האובססיביות ועם ניסיונות ההימנעות של הנפגעים מזכרונות הקשורים בטראומה. החשיפה מאפשרת למטופל להפריד בין אירוע הטראומה ובין אירועים אחרים בעולם וכך להפסיק לחוות את המציאות בעולם כמסוכנת.
שיטת טיפול שפותחה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 על ידי ד"ר פרנסין שפירו, כדי לטפל בסימפטומים וסבל הנובעים מחשיפה לאירועי חיים שליליים, או גורמי מצוקה. לפי התאוריה של ד"ר שפירו, כאשר מתרחשת חוויה טראומטית או שמעוררת מצוקה רבה, מנגנוני ההתמודדות הנוירולוגים והקוגניטיביים עשויים להיות מוצפים בקלט. במצב זה של הצפה, הזיכרון ומאפייניו (תמונות, קולות, רגשות, תחושות גוף) לא מצליחים להשלים את העיבוד בו יש צורך, וכתוצאה מכך מאוחסנים באופן דיספונקציונלי ברשת זיכרון נפרדת. מטרת הטיפול ב-EMDR היא להשלים את העיבוד של זיכרונות מציקים אלו, לצמצם את השפעתם המתמשכת ולאפשר למטופלים לפתח מנגנוני התמודדות אדפטיביים יותר.
נבהיר תחילה כי השימוש בקנאביס רפואי אינו מתאים לכלל מטופלי פוסט טראומה! במידה ולסובל מפוסט טראומה ישנה הפרעה נפשית כגון פסיכוזה, נשים בהריון, בעיות כגון אי ספיקת לב ובעיות מסוג נוסף, לא יוכל לקבל מרשם מרופא. אך רופא פסיכיאטר אשר מתחייב ללוות את המטופל במשך תקופת הטיפול, יוכל לאשר מרשם לקנאביס רפואי. במשרד הבריאות הקים מערך מיוחד למתן אישורים לשימוש בקנביס רפואי. הקנביס יכול לסייע בתסמינים של חרדה והפרעות עוררות יתר.
יש לקחת בחשבון כי שימוש כרוני המלווה במינון גבוה של קנביס רפואי יכול להוביל לתסמונת של הפרעת שימוש בקנאביס. השימוש במינונים גבוהים ולאורך זמן יכול לגרום להתמכרות לקנאביס ולקשיים תפקודיים מסוגים שונים. בנוסף, בשנים האחרונות חוקרים טיפולים לפוסט טראומה עם חומרים פסיכואקטיבים כמו MDMA, LSD , וסמים מסוגים שונים.קטמין הינו חומר הרדמה מקובל ברפואה. בנוסף לתפקידו כחומר הרדמה הוא נמצא יעיל בטיפול במצבים של דיכאון. שימוש נוסף לקטמין הוא כטיפול בתסמונת פוסט טראומה. דיווחים קליניים, מראים השפעה חיובית של קטמין במקרים של פוסט טראומה מעורב עם דיכאון וחרדה שלא הגיב לטיפולים אחרים.
נוירופידבק (NeuroFeedback) היא שיטת טיפול מודרנית המאפשרת למטופל ללמד את מוחו כיצד לפעול באופן אופטימלי. הסדרת פעילות גלי המוח הנלמדת במהלך הטיפול מביאה להקלה משמעותית בסימפטומים שאינו פולשני כלל.
רבים מכירים את הטיפולים הפסיכולוגיים התרופתיים הקיימים, אך ע"פ מחקרים רבים, אנו יודעים כי קיימת פגיעה ביולוגית ופיזיולוגית לסובלים מפוסט טראומה.
הטיפול שלנו נקרא Stellate Ganglion Block והינו הליך קצר הכולל שתי זריקות של חומרי הרדמה מקומיים בשני צידי הצוואר (בטווח של שבוע - שבועיים בין הטיפולים). הזריקות ניתנות באזור המכיל ריכוזי העצבים האחראים על תגובת ״הילחם או ברח״ שנפגעו לאחר חוויה טראומטית ומהווים חלק מהותי במסלול האיזון החוזר בין המוח לבין מערכת העצבים הסימפטטית.
אי תקינות במסלול זה גורמת לסימפטומים פיזיולוגיים אצל הסובלים מפוסט טראומה וחרדה (עוררות יתר, התקפי חרדה, קשיי שינה, התקפי זעם וכו'.) , הזריקות מתבצעות על ידי רופא מרדים מוסמך תחת אולטרסאונד לאורך כל הפרוצדורה, לטובת בטיחות ויעילות מקסימלית.
טיפול ה-SBG הוכח מחקרית כבטוח ויעיל לטיפול ב-PTSD וחרדה. יתרונותיו הגדולים של הטיפול הם: המשך הקצר של הטיפול (20 דק'), זמני התאוששות מהירים, ובכך שהטיפול איננו פוגע בעירנות ובזמני התגובה של המטופל. מרבית המטופלים של סטלה (מעל 75%) מדווחים על הקלה משמעותית בתסמינים בתום 2 טיפולים בלבד, ועל כך שהשיפור בתסמינים והרגיעה הכללית נשמרים למשך חודשים עד שנים. חשוב לציין שאנו ממליצים לשלב את הטיפול עם טיפולים תומכים אחרים כגון ליווי פסיכולוגי.
הטיפול ניתן למי שאובחן על ידי פסיכיאטר עם פוסט טראומה ועבר בדיקת התאמה מטעם החברה.
צרו קשר עם סטלה ישראל לבירור פרטים, בדיקת התאמה ותיאום טיפול, אנחנו כאן בשבילכם!
בדקו התאמתכם.ן לטיפול בשאלון אנונימי קצר